עבודה לחבות התקשורת

עבודה לחבות התקשורת :

שי ניצן VS תחקיר "יומן"

בשבוע שעבר הודיע פרקליט המדינה על סגירת תיק החקירה בפרשת גל בק ועל החלטתו לפיה הנהגת הפוגעת לא תועמד לדין. בכך בא הקץ לסיפור כואב, שהתפוצץ ברעש גדול בתחקיר של איילה חסון ושל יפעת גליק אשר שודר לפני כחצי שנה ב"יומן" של ערוץ 1. גל בק נדרס למוות ביולי 2005, בהיותו בן 16, בעת שפנה עם הקטנוע שלו שמאלה משדרות קק"ל לכיוון רחוב חיים לבנון בתל אביב. הוא נפגע ממכונית שחצתה את הצומת והתנגשה בו בעוצמה.

כעבור שלושה ימים הגישה חסון, ובצדק, תלונה נגד שי ניצן לנציבות הביקורת בפרקליטות. הסיבה: פרקליט המדינה הכליל בדו"ח פיסקה שהיא בגדר תיאוריית קונספירציה רכילותית, וזאת מבלי לבקש קודם את התייחסותה. ואף על פי כן, ממצאי הדו"ח של ניצן מעלים סימני שאלה בנוגע לטיבו של חומר חשוב שהיה עוגן מרכזי אשר עליו התבסס תחקיר "יומן". רק לפני ארבעה חודשים, בתכנית "אנשים" לסיכום שנת תשע"ה שערכתי, הוזכרה הכתבה על פרשת גל בק כתחקיר הבולט של ערוץ 1 בשנה החולפת. האם זו הייתה אמת לשעתה?

גולת הכותרת של התחקיר על פרשת גל בק הייתה הקלטת וידאו שנעשתה במצלמה נסתרת. רוני ביקובסקי, חבר של בני משפחת בק, הגיע לפיצוצייה של אושרת אלקובי, שהייתה עדה לתאונה, שוחח איתה ממושכות וצילם אותה ללא ידיעתה. בעת חקירתה במשטרה, מיד לאחר התאונה, הייתה אלקובי העדה היחידה שאמרה כי הנהגת שפגעה בגל בק חצתה את הצומת באור ירוק. אלא שבצילומים של ביקובסקי, כפי ששודרו ב"יומן", נראתה אלקובי אומרת דברים הפוכים לעדותה במשטרה. הנה קטע מההקלטה ששודרה בתחקיר:

אלקובי: "ראיתי את המכה, בטח שראיתי... היא דפקה מהירות מלמטה והעיפה אותו ברמה... נו הנה, נהיו לי צמרמורות... היא עברה באדום, ראו שהיא נסעה באדום... אור מלא, היה ירוק מלא".

ביקובסקי: "לילד?".

אלקובי: "לילד".

ביקובסקי: "והיא באדום גם?".

אלקובי: "והיא הייתה באדום מלא... כן, אדום מלא".

ביקובסקי: "את זוכרת שאמרת במשטרה בעדות שהיא עברה באדום?".

אלקובי: "כן".

ביקובסקי: "כן".

אלקובי: "במאה אחוז".

ביקובסקי: "במאה אחוז".

בהמשך הדגישה הכתבת, יפעת גליק, כי "במשך שעה וחצי חוזרת אושרת על הגרסה האמיתית של נסיבות התאונה לפני עשר שנים". אלא שאותה הקלטה ממש נמסרה גם לפרקליט המדינה. בדו"ח שפרסם שי ניצן נאמר כי השיחה בין השניים ארכה 38 דקות (ולא שעה וחצי כפי שצוין ב"יומן"), אבל לא זה העניין המהותי. חשובה יותר העובדה שבשיחה המוקלטת אמרה אלקובי משפטים נוספים, שלא שודרו ב"יומן", ושמעלים ספק בנוגע לקביעה הנחרצת של גליק כי הדברים שאמרה אלקובי מול המצלמה הנסתרת הם אכן "הגרסה האמיתית של נסיבות התאונה". הנה, למשל, חילופי הדברים הבאים מתוך אותה הקלטה במצלמה נסתרת, שלא הוכנסו לכתבה:

אלקובי: "באתי מכיוון… עמדתי שם ב… לא זוכרת אם היא באה מלמטה או מלמעלה".

ביקובסקי: "הוא מאיפה בא? מה זה למעלה למטה?".

אלקובי: "היא באה מלמטה למעלה… לא זוכרת אם הייתי לידה או שבאתי מלמעלה".

ביקובסקי: "תנסי. היא באה מקק"ל לאיזה כיוון?".

אלקובי: "ממערב למזרח אם אני לא טועה… או שזה היה הפוך…".

"ניכר מהתמליל כי לאורך כל שיחתם דובב רוני את אלקובי ולא אחת אף הכניס מילים לפיה, הגם שכבר בראשית שיחתם שבה אלקובי וציינה בפניו כי אינה זוכרת את פרטי התאונה", קבע פרקליט המדינה בהתייחסו להקלטה במצלמה הנסתרת. "בהמשך, חזרה אמנם אלקובי מספר פעמים על כך שהחשודה היא שעברה באדום, אך בד בבד ציינה בלי משים גם עובדות שלא מתיישבות עם טענה זו". כדוגמה לטענתו, הביא ניצן מאותה הקלטה גם את חילופי הדברים הבאים:

אלקובי: "היא עברה באדום, אם אני לא טועה. אם אני זוכרת טוב... לא זוכרת בדיוק מה היה".

ביקובסקי: "אבל את זוכרת שהיא עברה באדום זה הקטע".

אלקובי: "זה היה לפני הרבה זמן… היא עברה באדום ואני בדיוק עמדתי ברמזור".

גם החלק הזה, שבו אלקובי מסייגת את קביעתה שלה עצמה כי הנהגת עברה באור אדום, לא הוכנס לכתבה. "אין מחלוקת כיום כי לאלקובי ולמנוח היה רמזור משותף", כתב פרקליט המדינה. "לכן המשפט 'היא עברה באדום' והמשכו 'אני בדיוק עמדתי ברמזור', אינם מתיישבים זה עם זה, שכן אם אלקובי עמדה ברמזור, הרי שהאור בו היה אדום, ומכאן שהחשודה (הנהגת הפוגעת – א.ה.) חצתה את הצומת באור ירוק או צהוב, ולא באדום".

1. הערכים המקצועיים של כל עיתונאי : 

* אובייקטיביות- נטרליות ללא השפעה או דעה אישית. הסתמכות על עובדות הבחנה בין עובדות לדעות, מאמנות והעברת מידע . 

* איזון - מתן אפשרות שווה לצדדים השונים להביע את דעתם ללא הפרעה ובצורה שווה וללא יתרון של אחד הצדדים על משניהו .

*דיוק - יש לאמת בכל דרך כל דבר העולה לשידור אין לסלף או לעלות שלא נבדק , לערוך מידע שיוביל להטעיית הציבור.

חבות התקשורת: משמעותה מסירת דין וחשבון על פעולותיהם של עיתונאים ומימוש פעולה מתקנת מילולית (דוגמת התנצלות, הבהרות ותיקונים).

אוביקטביות הבאה לידי ביטוי בכתבה : ניתן לראות שבכתבה אין שום השפעה או דעה אישית של העיתונאי כלפי הכתבה המוצגת בקטע. 

איזון הבא לידי ביטוי בכתבה : ניתן לראות שיש בכתבה מתן אפשרות לצדדים השונים להביע את דעתם ללא הפרעה ובצורה שווה אחד כלפי השני.

דיוק הבא לידי ביטוי בכתבה : ניתן לראות שהמראיין אימת בכל דרך כל דבר העולה לשידור , ניתן לראות שהכותב דייק במידע שהציג בקטע על ידי גילאים ,תאריכים, מקומות, זמנים וכו.

http://www.mako.co.il/culture-weekend/media-fights/Article-28bce87d8ec9651006.htm?sCh=cb0ccb0eb089a310&pId=25483675

ניתוח של סרט דקומנטרי :

בחרתי בססרט הדקומנטרי של צופית גרנט שבו היא מלווה אישה ששמה יונסו שהייתה גרה באיתיופיה עם משפחתה וכבר הרבה שנים יונסו גרה בארץ ישראל ללא אימה ומשפחתה . אימה לא יכלה לגדל אותה ומסרה אותה לאימוץ . בסרט זה ליוותה צופית גרנט את הילדה למסע באיתיופיה במטרה להפגיש בין הילדה לאימה באיתיופיה. 

סרט דקומנטרי זה הוא סרט מסע כיוון שבסרט זה צופית והילדה עוברות מסע ארוך כדי למצוא את אימה באיתיופיה.

http://reshet.tv/item/news/avudim/season-06/episodes/episode3-17/

1. בסרט הדקומנטרי הזה יש גיבורה. הגיבורה בסרט היא יונסו אשר רוצה למצוא את אימה. 

מה שהופך את הילדה לגיבורה הוא  הסיפור היוצא דופן שלה והרצון הרב שלה להגשים את חלומה ולמצוא את אימה.

המכשול שעומד לפניה הוא חוסר הידע והפחד לא למצוא את אימה שלא הכירה אותה ולא ידעה אם היא חיה בכלל ומי היא בכלל? האם היא תקבל אותה האם תרצה לראות אותה האם תמצא אותה בכלל והאם היא חייה בעוני כמו פעם? כשהגיע לאיתיופיה נזכרה בהתעללות שעברה בילדותה באיתיופיה ,את האונס שעברה בגיל8 .

2. התהליך שעוברת הגיבורה בסרט הוא : הגיבורה בסרט פנתה לצופית גרנט שתעזור לה למצוא את אימה ולקבל עלייה מידע . הגיבורה בסרט וצופית גרנט טסות יחד לאפריקה במטרה למצוא את אימה של הגיבורה בסרט הדקומנטי .

כאשר הגיעו ראו את העוני הרב שעדיין קיים שם ואת העבודה הקשה שעובדים שם הרוב כדי להתפרנס.

הם ראו את הרחובות המלוכלכים את ואת החום הקשה במדינה ותוך כדי מסע גילו שמסתתר סיפור "מאחורי הקלעים" של נקמת דם במשפחה וכתוצאה מכך אמא של יונסו (הגיבורה בסרט) מתחבאת מהאנשים שעלולים להרוג אותה. ובסוף הסרט מוצאת את אמא .
3. בסרט הדקומנטרי משתמשים בכמה אלמנטים יצירתיים כמו :
מנגינת רקע - כאשר יש בסרט סצנה עצובה אז יש מנגינה עצובה וכאשר יש סצנה שמחה יש מנגינת רקע שמחה חיובית וטובה להעצמת הרגשות בסרט.
כתוביות- בסרט זה יש כתוביות .
קריינות- בסרט זה ניתן לשמוע קרינות , את הקריינות של צופית גרנט.
עריכה - ניתן לראות שבסרט זה יש קריינות , כתוביות , מוזיקת רקע ועריכה של הסצנות.
4.המסר של הבמאי בסרט הוא לא לוותר על הרצון שלך וניתן לראות זאת כאשר שלבסוף יונסו פגשה את אימה והשלימה לה את כל המידע החסר שלא ידעה ורצתה לדעת.
5.  הסרט הדקומנטרי הזה הוא מלא במתח וברגש ומאוד היה לי מעניין ומסקרן לראות אותו והוא נחרט בזכרוני מאוד בגלל הסיפור הלא שגרתי של יונסו גיבורת הסרט ואני ממליצה לכולם לראות את הסרט הזה. 

תרגיל לסרט ווידאו וואן שוט

הקליפ:





קישור לקליפ: https://www.youtube.com/watch?v=ezpPHfKpmMc

הסרטון שאנו צילמנו הוא תרגיל לסרט ווידאו וואן שוט (שוט ערוך ללא עריכה העומד בפני עצמו).
 קצת מידע על הסרטון : הסרטון נמשך כ 54 שניות , ובסרטון הוספנו מנגינת רקע מסתורית כדי לעלות את רמת המתח של הצופה. הסרטון מסתיים באי פתרון .

סאטירה

סאטירה :

סאטירה : ז'אנר טלוויזיוני שמטרתו לבקר תופעות חברתיות לא מוסריות , אירועים אקטואלים והמציאות החברתית , באמצעות שילוב בין אלימות והומור.

קישור לסרטון סאטירי "רלי שומן":




http://www.mako.co.il/tv-erez-nehederet/season11-articles/Article-e25bd126f5ee441006.htm



תיאוריית העליונות :

התאוריה המתאימה לקטע היא תאוריית העליונות שבעצם צוחקים על מגרעותיהם ובורותם של האוכלוסיית השמנים "נטולי כוח" כלומר שהם חלשים מאיתנו ונחותים מאיתנו. דוגמאות לסאטירה בקטע : בסרטון אנו רואים דיאטנית שכביכול רזתה וכשרואים את גופה מבינים שאין הבדל משמעותי, בקטע זה "יורדים" על הדיאטניות, אשר ממליצות לנשים לעשות אצלם סוג של מהפך חיצוני כשהם נראות לא כמו שהם מבטיחות לנשים שיראו. בנוסף הלקוחות שלהם נראות מלאות וללא שינוי והן חושבות שיש שינוי אבל אין שום שינוי בגופן, בקטע זה יורדים גם על הדיאטנית וגם על הלקוחות שלה.

 
צרכים שממלאת הצפייה בסאטירה בקטע :

הנאה : הצופים נהנים לצחוק - וזה בא לידי ביטוי בקטע בכך שצוחקים על השמנים וזה גורם לקהל לצחוק ולהנות.

השתייכות לקהילה : הסאטירה "מלגלגת" על על קבוצות חברתיות - אתיופים , ערבים , רוסים דתיים , שמאלניים וכו. הצפייה במערכון מחזקת את ההשתייכות שלי לקבוצה (צוחקים על אחר)- הצופים נהנים לצפות בכך כי הם משתייכים כך יותר לקהילה בכך שצוחקים על השמנים שהם כביכול השונים בחברה וזה מחזק את ההשתייכות של הצופים לקהילה.

פורקן רגשי : הסאטירה צוחקת על דברים קשים ולא נעימים והסאטירה מאפשרת לצחוק על כך מבלי להרגיש לא נוח או לגרום לנזק. (לצחוק על השמנים).

תפקיד הסאטירה בדמוקרטיה : 

תפקיד הסאטירה בדמוקרטיה : המטרה להתריע בפני עוולות אנושיות פוליטיות וחברתיות , בעזרת הומור .הקטע מעביר ביקורת על המציאות מאפשרת לאזרחים "שחרור לחץ" ומונע מהם לפעול במציאות.

עיתונות חרדית

אתר לעיתוות חרדית : אתר העין השביעית

קישור:

http://www.the7eye.org.il/?s=%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA&submit=[


מאפייני האתר :
 באתר אין כתבות על פרשות מין , פלילים , ספורט ורכילויות.
מדווחים על החיים כמו שהם צריכים להיות ולא כפי שהם באמת , ואין באתר דיווחים על נשים או צילומי נשים ואף שמות שלהן .
רוב הכתבות עוסקות ברבנים ובחיי הקהילה החרדית.

ניתוח של טקסט תקשורתי

                                                 

ניתוח של טקסט תקשורתי:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4810187,00.html


מאפייני התקשורת של הכתבה :
המוען- ynet
נמען- לקהל הרחב
מסר- המסר הוא תוכן הכתבה- רכישת הדירות בת אביב הלא רצויה
קוד- מערכת סימנים שבה משתמשים להעברת המסר , הקוד בכתבה היא שיש כותרת גדולה בצבע שחור .
ערוץ- מדיום או אמצעי תקשורת שדרכו עובר המסר מהמוען לנמען, האמצעי תקשורת בכתבה הוא האינטרנט,סמארטפון.
רעש- הפרעה לתהליך התקשורת להעברת המסר מהמוען לנמען , בכתבה לא ידוע על רעש.
משוב- תגובה של הנמען למסר התגובה כוללת מידע על הבנת המסר ועל עמדתו של המוען כלפיו, בכתבה זו לא ידוע על המשוב. המשוב הוא הטוקבקים שרושמים הנמענים למוען.

סוגי התקשורת בכתבה :
קיימים 4 סוגי תקשורת , והסוג התקשורת המתאים לכתבה היא תקשורת המונים מפני ש :
תקשורת המונים- הנמען (ynet) הוא גוף תקשורת גדול המרוחק מהנמענים , עם ציבור נמענים גדול המתאפשר הודות לטכנולוגיה.

הדגמה על המודל- המודל המתאים לכך הוא מודל קווי מפני שמתארים את תהליך התקשורת כתהליך חד כיווני , שבו המסרים עוברים מהמוען לנמען . המוען שמבטא את זה הוא מודל לאסוול.
המוען אשר הוא ynet מעביר את המסר לגוף הנמענים הגדול ואינו משיב לנמענים .

תמונה של מודל לאסוול :

השוואה בין עיתונות פופולארית לבין איכותית :

השוואה בין עיתונות פופולארית לבין איכותית :

עיתון איכותי :

מצורף שער לעיתון הארץ שהוא עיתון איכותי רואים בעיתון שהכותרת קטנה וללא צבע. רק הפרסומת צבעונית.
המלל הוא בשפה גבוהה והוא רציני ומעמיק, בעיקר הטקסטים כתובים , מעט תמונות וכותרות קטנות בשחור.
העיתון נוגע לכלל האוכלוסיה הרחבה בארץ ולציבור המשכיל הרוצה לקבל מידע רציני ומעמיק .
 ועוסקת גם בחדשות חוץ ופנים כמו בכותרת שיאירן החליטה על נשק גרעיני וזוהי חדשה אשר עוסקת בחדשות החוץ של המדינה.







עיתון פופולארי :

הערך החדשותי שלה הוא גבוהה בגלל ששמו את זה עמוד ראשי בכתב גדול שכולם יוכלו לקרוא.
השפה היא יומיומית ופשוטה ללא הרבה כתב ובלי עומב מידע- טקסט תמציטי וקצר .
 העיתון עוסק ברכילות ובנושאים שוליים כמו שניתן לראות בשער זה שמדבר על רכילות של יום ספורט העלוב .
בשער יש ריבוי בתמונות וכותרות גדולות בצבע כדי למשוך את העין בצבעים חזקים.

השיר האהוב עלי

בחרתי בשיר של אדל כשיר האהוב עליי והוא בשפה האנגלית מפני שאני מאוד אוהבת את הזמרת הזאת , את השירים שלה ואת הקול המיוחד שלה.
השיר הזה מרגש ,אני אוהבת לשמוע אותו ואני אוהבת את הקליפ שלו.
ולפי דעתי השיר הזה מאוד יפה והרבה אנשים הזדהו עם השיר.

קצת עליי

היי אני איריס דמנטייב תלמידת תיכון אמי"ת עתידים .
אני גרה באור עקיבא ,תלמידת מגמת תקשורת ואני בת 17.
אני אוהבת לעסוק בריקוד ואוהבת לטייל, לצלם, לערוך ולהכיר מקומות חדשים.
והשירים שאני אוהבת לשמוע הם באנגלית ובעברית.
בחרתי במגמת תקשורת כי אני אוהבת לעסוק בצילום ואני מתחברת למקצוע הזה וזה מסקרן אותי וזה מאוד כיף לי לצלם ולערוך וכל חיי אהבתי לעסוק בכך ולכן בחרתי במקצוע הזה.
אני אוהבת לצפות בסרטי קומדיה כי זה מהנה ומצחיק אותי .
ובבלוג הזה אצרף עבודות בנושאים שונים שלומדים בתקשורת.